התקופה שלאחר הלידה יכולה להיות המבלבלת והמתאגרת ביותר בחייה של אישה. נכון, יש את הבייבי, והוא מתוק, והוא מתנה לחיים, ואת יכולה להסתכל עליו במבט מאוהב שעות. ויש גם אותך, עייפה, כאובה, חווה אשמה ואחריות, מנסה לג'נגל עם הילדים הנוספים או במשימות החיים, תלוי באיזה שלב את לאחר הלידה. ועוד לא התייחסתי לזוגיות. השלב הזה "לאחר לידה" בטח לא נמשך 14 שבועות. הוא נמשך שנתיים או שלוש. הגוף חוזר לעצמו לאאאטטט לאאאטטטט, ההריון והלידה שינו את גופך ונפשך ללא היכר, ולוקח זמן עד שמערכות הגוף מתאזנות. מערכת השלד והשרירים חוזרת לאיטה למקומה, רמות ההורמונים משתנות בבת אחת לאחר הלידה ועד איזונן הגוף מבולבל ובתוך תהליך שעלול להיות מעייף, כל המערכות שזזו בחלל הבטן כי הייתה שם תינוקת חמודה עושות את דרכן לאט לאט למקומן: קיבה, מעי, שלפוחית השתן, סרעפת, כליות… וכמובן, נוסף להכל את מטפלת 24/7 ביצור קטן שצריך אותך. ועוד לא אמרתי הנקה. ברמה הרגשית והנפשית את במתח וחוסר שינה, רוצה להיות טובה, להצליח, עובדת מסביב לשעון בסיפוק צרכים, לא שלך. וזה מדהים, וכל הכבוד לך אמא. ויש גם אותך. אל תשכחי אותך.